THE JEWISH WELFARE BOARD

החיוך השבועי

כמה קצרים:

למה לא קומונה?

שאלה:

אני נורא משתדלת לשמור על סגנון חיים טבעוני והומניטרי, אך בכל פעם לפני שאני מוציאה מכיסי אפילו שקל אחד אני חושבת כמה פעמים. עם כספי המיסים רוכשים כלי נשק; וכשאני רוכשת ירקות, כיצד אדע שלא משתמשים בכספי להקים איזו חווה מזעזעת לגידול בעלי חיים בלי טיפת אנושיות?

ככל שאני יותר חושבת על כך, אני מאמינה שהדרך הטובה ביותר תהיה לחיות במין קומונה כזו שמקיימת את עצמה ללא לגרום סבל לאחרים. האם מוכרת לך קומונה שכזו? אני חושבת שזהו סגנון החיים האידיאלי.

תשובה:

לא מזמן השתתפתי בתוכנית קהילתית מסוימת. מאות משפחות נהנו מהתוכנית תודה לא-ל, אך למרות ההצלחה הכוללת של הפרויקט היו כמה אנשים שלא אהבו כמה פרטים באירוע. מה שנחרת ביותר בזיכרוני הם לא שלוש-מאות האנשים שנהנו אלא אותם שנים שלושה חברים זועמים. פעם הבאה אחשוב פעמיים לפני שאתנדב, אמרתי לעצמי 

שיתפתי אדם חכם אחד במחשבותיי והוא אמר לי משהו שתמיד אזכור. "הדרך היחידה בחיים בה לא תעצבן אף אחד היא לשבת בבית בלי לעשות כלום". המילים האלה עשו עליי רושם עמוק. כמובן שעלינו להיזהר שלא לפגוע באף אחד, אך זה לא צריך לעמוד כמכשול בדרכנו בבואנו לעזור לאחרים.

האם קיימת צורת חיים שבשום דרך וצורה, אפילו בעקיפין, לא גורמת כל סבל לאחרים? האם אפשר לחיות בבידוד מוחלט כמו שאת מזכירה במכתבך, ולעולם לא לעזור לאף אדם שאינו תואם את האידיאלים שלך?

אולי. אבל נכון שלא תפגעי באף אחד, גם לא תעזרי ליותר מדי אנשים.

את נבראת כדי לעשות את העולם הזה למקום טוב יותר – לא רק כדי להימנע מלהחמיר את המצב. אילו המטרה הייתה "לא לגרום סבל לאחרים", נשמותינו לא היו צריכות להגיע הנה כלל. מוטב היה שלא היינו נולדים בכלל. על נשמותינו הוטלה משימה ליצור עולם טוב ומקודש יותר.

זו מטרה שדורשת פעולה אקטיבית. היא דורשת אינטראקציה עם אחרים. היא דורשת נתינה.

האם יתכן שכאשר אני רוכש מזון בריא אני תומך בספק שמנצל את הפועלים שלו? האם יתכן שכשאני קונה זוג אופניים כדי שאוכל להגיע לעבודה תוך מינימום נזק לסביבה, אשלם בעקיפין לספק הבונה כלי נשק? האם יתכן שהמיסים שאני משלם ישמשו לפרויקט ממשלתי שאני רואה כבזבזני או שתורם לזיהום הסביבה?

אולי. אבל אני מוכן להסתכן בדברים כאלה, כי אני גם יודע שהאוכל שאני קונה יביא ישירות לכך שאורחים יוכלו להתארח אצלי לסעודת שבת. התמיכה שאני נותן לחנות תעזור לאינספור עובדים לשלם את שכר הדירה שלהם. החיוך שאתן למוכר העצבני-למראה, העזרה שאושיט לגברת הזקנה הנושאת את סליה למכונית, המטבע שאזרוק לתוך כוסו של הקבצן היושב מחוץ לחנות... אלו הן הסיבות בגללן אני נמצא כאן.

כמובן שאיננו צריכים לתמוך בגורמים הסותרים בגלוי את ערכינו. אך כשיש לי ספק, אני מעדיף לעזור לאחרים ולתרום לרווחתם מאשר לשבת בחיבוק ידיים ולא לעשות דבר.

 כבוד ראשון!

בפי אנשי ירושלים כונה הצדיק רבי מרדכי מרחמסטריבקה בשם החיבה 'רבי מוטל'ה'. בשנת תרס"ה עלה לארץ-ישראל והתיישב בירושלים. הוא נהג לספר סיפורים לרוב, ולעיתים קרובות התברר כי הסיפורים הללו טמנו בחובם דברים נסתרים.
פעם אחת, בסעודת הילולה לכבוד אחד הצדיקים, ישב רבי מוטל'ה וביקש לספר סיפור. הוא סיפר סיפור שמופיע בתלמוד הירושלמי, על אחד החכמים שנפטר, ובאותו יום נפטר גם יהודי שהיה נציג רשות המס, שממנה סבלו היהודים רבות.
לא הייתה ברירה אלא לערוך את שתי הלוויות יחד. קהל גדול יצא לחלוק כבוד לַתלמיד-חכם, בעוד ליד מיטתו של נציג המס עמדו קומץ מבני-משפחתו.
שתי המיטות עמדו זו לצד זו בפתח בית העלמין, ופתאום הבחינו האנשים בחבורת שודדים שהגיחה מאי-שם. הקהל התפזר בבהלה ובמקום לא נותר איש, חוץ מתלמיד אחד שנותר לעמוד ליד מיטת רבו.
כשחלפה הסכנה שבו הכול להמשך מסע ההלוויה, אולם משום-מה התבלבלו האנשים והחליפו בין שתי המיטות. לא הועילו טענותיו של אותו תלמיד יחיד. את נציג המס קברו בכבוד רב ובמעמד קהל נכבד, ואילו התלמיד-חכם נקבר במהירות ובחוסר כבוד.
צער רב הצטער התלמיד על ביזיון רבו. באותו לילה הופיע רבו בחלום ואמר כי אל לו להתעצב, כי יש סיבה למה שאירע. פעם אחת שמע אדם מבזה תלמיד-חכם ולא מיחה בו, ועל כך נענש בביזיון הקבורה. לעומת זה, נציג המס הכין פעם אחת סעודה גדולה בעבור שר העיר והלה לא הופיע. חילק האיש את הסעודה בין העניים, וזכות זו היא שעמדה לו להיקבר בכבוד.
סיים רבי מוטל'ה את סיפורו, כאשר הקהל תמה על שבחר לספר דווקא את הסיפור הזה, לכאורה בלי שום הקשר.
הימים היו ימי מלחמת-העולם הראשונה. הטורקים שלטו בארץ ופעלו לגייס צעירים יהודים לצבאם. באותה עת חי בירושלים אדם נבזה, 'מוסר' ושמו לייבק'ה ביאליסטוקר. הוא היה מלשין לשלטונות על צעירים שניסו לחמוק מחובת הגיוס, מגלה את מקומם ומוסרם למשטרה.
עשרות יהודים נמסרו על-ידו לשלטונות, נשלחו לחזית ורבים מהם לא שבו. נשותיהם נותרו אלמנות או עגונות. שמו של לייבק'ה דיי היה בו להפיל פחד על יושבי ירושלים.
למחרת סיפורו של רבי מוטל'ה ישב לייבק'ה בתחנת המשטרה בשער יפו ושתה קפה בחברת ידידיו הערבים. פתאום נפל מכיסאו ומת.
השלטון פרסם הודעת אבל על מותו של 'סוכן ממשלתי'. בהודעה נאסר על היהודים לפתוח את חנויותיהם, והם נדרשו לכבד את המת בהלוויה הממלכתית.
באותו יום נפטר בירושלים איש צדיק צנוע ונסתר ושמו רבי ברוך פינטשיק, שבא מהעיר וייצן שבהונגריה. כל מכריו ידעו כי היה יהודי צדיק, נקי מכל רבב, כתינוק שאין בו חטא.
בעיה סבוכה עמדה עתה לפני זקני העיר. על-פי החוקים שנקבעו לימי המלחמה הותרו הלוויות רק במשך שעה אחת קבועה ביום, כדי למנוע התקהלויות. עליהם לערוך אפוא את הלוויית הצדיק הנסתר עם זו של הרשע.
אחד מחכמי ירושלים פסק כי אין לערוך את הלוויות יחד. מוטב לצדיק להיקבר בשקט וללא קהל, מלהיקבר בהלוויה אחת עם אותו רשע.
ואכן, ללייבק'ה נערכה הלוויה גדולה, במעמד אנשי ממשל רבים וקהל רב, ואילו את הצדיק רבי ברוך פינטשיק קברו באמצע הלילה, בהסתר, במעמד מניין מצומצם של אנשי החברה קדישא, וללא הספדים.
האירועים היו לשיחת היום. עתה הובן הקשר לסיפור המעשה שסיפר רבי מוטל'ה ביום הקודם, והדבר היה לפלא.
עברו שבועיים ובירושלים נערכה סעודת ראש-חודש רבתי. שוב התבקש רבי מוטל'ה לשאת דברים, והוא סיפר:
לא מכבר פרסם השלטון הטורקי הוראה האוסרת לשאת נפטר באלונקה ומתירה את נשיאתו רק בעגלה. אחד המקובלים, רבי נחמן אנגל, שהדבר נגע לליבו, טרח ועבר מבית-כנסת אחד למשנהו כדי לעורר על הצורך לבטל את התקנה. באחד מבתי-הכנסת קם נגדו איש חצוף והחל לחרפו ולבזותו.
באותו מעמד נכח גם המנוח, רבי ברוך פינטשיק. הוא היה שקוע במחשבותיו ולא שם לב לנעשה בבית-הכנסת. כאשר שככה הסערה תפס כי היה עליו למחות על ביזיון תלמיד-חכם ולא מיחה.
עוד מקרה אירע בשעת המלחמה, ממשיך רבי מוטל'ה ומספר, בשעה שהיה מחסור גדול בעצים. צמוד לבית 'הכנסת אורחים' בירושלים הייתה סוכה גדולה, שבה ערכו עניי ירושלים את סעודות חג-הסוכות.
יום אחד באו חיילים לסוכה, פירקו את הקורות ונטלו אותם עמם, בטענה כי הצבא זקוק לעצים לחימום ולבישול. זו הייתה מכה גדולה לעניי ירושלים, שנותרו ללא מקום שבו יוכלו לסעוד בחג.
הידיעה הגיעה ללייבק'ה ביאליסטוקר, ומשהו זע בלבו. הנקודה היהודית שבנפשו החוטאת התעוררה, והוא רץ אל ראשי הצבא ודרש להחזיר את הקורות של סוכת העניים. השתדלותו אכן הועילה, הקורות הוחזרו והסוכה נבנתה מחדש, לשמחת עניי ירושלים.
"עתה תוכלו להבין", סיים רבי מוטלה, "מדוע הלווייתו של רבי ברוך הנסתר הייתה פשוטה, ואילו זו של לייבק'ה נערכה ברוב עם ובכבוד גדול".

”בסוד הפרשה“ סדנא בעברית
הקהילה היהודית מזמינה אתכם להשתתף בסדנא חדשה העוסקת בפרשת השבוע במבט כללי ובמבט שני... וכל זה בעברית! ניפגש בימי חמישי בשעה - 21:00 בבניין הקהילה היהודית ה - J.B.C קומה 5. הסדנא בהנחיית הרב נתנאל ריבני.

החטיבה הישראלית
ביה"ס של יום ראשון - החטיבה הישראלית, מרחיב את פעילותו גם  במהלך השבוע בשעות אחה"צ. לרשותכם שני מסלולי לימוד: האחד - הקניית הקריאה והשני - שיג ושיח - פעילות חווייתית לילדים לחיזוק השפה הדבורה והעשרת אוצר המילים. לפרטים נוספים ניתן לפנות למנהלת ביה"ס - רויטל שלו: 91457931

קעמפ קיץ גן ישראל 2010
מה אתם עושים בקיץ הזה? קעמפ ”גן ישראל“ מזמין אתכם לבוא וליהנות בקייטנה מיוחדת במינה - שלל הפעלות וטיולים, חוויות, כיף והמון חברים.
מה - 21 ביוני ועד ה - 9 ביולי, בין השעות 14:30 - 9:30, לגילאי 2-11 .
לפרטים נוספים והרשמה: אודליה ריבני - 7095 9232

דרושה:

מורה ישראלית נמרצת לבית הספר של יום ראשון ה“חטיבה הישראלית“ לשנה"ל הבאה. תנאים טובים למתאימה. לפרטים נוספים: רוויטל שלו - 91457931