THE JEWISH WELFARE BOARD

 ההר הוליד הר

מדוע, אחרי 2500 שנים של גן-עדן ושטפונות, מגדלי בבל וגלות במצרים, נהרות של דם וים שנבקע, כאשר ה' סוף סוף החליט להתגלות לאנושות – מדוע הוא אסף את העם סביב הר?

ה' אסף אותנו למרגלות הר סיני כדי ללמד, להעניק חכמה ודעת, להדריך. המיקום שבחר בהחלט אינו מקרי; ודאי יש גם בו מסר משל עצמו.

ההר טומן בחובו מסרים רבים לאדם.

ארבע מלכויות מרכיבות את העולם שלנו: דומם, צומח, חי, מדבר. חכמינו התייחסו להרים המתנשאים לגובה כאל "דומם שבצומח". כלומר, אדמה (דומם) הצומחת לגובה (צומח).

עם זאת אנו יודעים שהרים מסוגלים להתכווץ. הרים שהרוח הכתה בהם, לדוגמא, או הרים שנשטפו בשטפונות, או נבקעו על ידי נהרות. ישנם ארגונים שמטרתם להגן על הרים מסוימים, כדי למנוע מפולות סלעים וכדומה. אליהו הנביא דיבר על "רוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים" (מלכים א', י"ט, י"א).

מדוע תוקפת הרוח הרים בעוד שהיא מתעלמת מאדמה שטוחה? הסיבה היא ההר עצמו. הוא פשוט מתעקש לעמוד באמצע הדרך. הרוח מכה בו בחוזקה וחייבת להידחף סביב ההר או מעליו. כשהיא עושה זאת היא סוחפת יחד עימה חתיכות קטנות מן ההר.

הרים קטנים נסחפים עם הרוח, עד שהיא מגיעה אל הר יציב יותר. או אז, ההרים הקטנים הופכים להיות חלק מההר הגדול. בעוד שהרים מסוימים מתכווצים, אחרים גדלים. כשהר אחד מפסיד, השני מרוויח.

"כל מה שהקב"ה ברא בעולמו", אמרו חכמינו זכרונם לברכה, "הוא ברא גם באדם".

ההר שלנו מסמל את הרגשתנו לגבי עצמנו, מעמדנו, חשיבותנו. אנו יכולים לבחור בהר שלילי של שחצנות וגאווה, או בהר חיובי של קדושה המשמש להתקדמות חיובית.

אנחנו יכולים להרים את עצמנו כמו הר של יהירות – גוש אדמה המהווה עלבון לצניעות, לחברה, לבורא.

אולם אותה יהירות היא זו שמזמינה את כוחות הנגד, שימתנו אותה ויעצבו אותה מחדש. כאשר אדם מכיר בכך, שהוא הרים את ראשו גבוה מדאי, הוא מתמלא ברוח של צניעות והחלטה להשתפר. הרגשה זו היא כמו הרוח, שמנמיכה את הקודקודים המתנשאים שצימחנו לעצמנו. היות ושינוי כזה הוא חיובי, ההר אינו מתכווץ, אלא נהיה קטן יותר ובהדרגה הולך ופוחת. הצמצום של תכונה שלילית היא תמיד צעד קדימה ולמעלה.

מהצד שני של הגבעה, הגובה שלנו יכול לאפשר לנו להגיע לגבהים גדולים יותר. אנחנו יכולים לנצל את החשיבות שלנו, את העמדה המוערכת שלנו, את כוחנו או המוניטין שלנו כדי ליצור שינויים למען אנשים אחרים. הר ההשפעה שלנו יכול להיות מנוצל כדי להדריך את ה-אחרים בכיוונים חיוביים.

ההר שלנו יכול להיות מספיק מרשים כדי לחדור לליבותיהם של אותם אנשים, שאם היו מקבלים את אותו מסר מאיזה תל קטן, היו מתעלמים ממנו. או-אז, הרום והחשיבות שלנו הופכים אז להיות הר קדוש, מקום שבו ה' יכול להתגלות אלינו.


 

לימוד בליל שבועות

אכילת מאכלי חלב

עסקת חייו

בהיותו בן שלוש התייתם מאביו. שנתיים אחר-כך התייתם גם מאימו. דודו אספו לביתו ומסרו למלמד ללמוד תורה, אולם בחלוף הזמן התברר כי הילד לא ניחן ביכולת לימוד. בעוד חבריו מתקדמים, נותר הילד היתום מאחור, ואך בקושי רב הצליח ללמוד את ברכות הנהנין.
כשהיה הילד בן שתים-עשרה התייאשו קרוביו מהסיכוי שיצליח להתקדם בלימוד, ומסרוהו לעבודה אצל פחח. שם לפחות ילמד מקצוע ויוכל לפרנס את משפחתו בעתיד.
הפחח היה יהודי ירא-שמים, ובמהלך עבודתו עם הנער לימדו את הברכות וכמה פרקי תהילים. את מלאכת הפחחות קלט הנער היטב, ולאחר שנים אחדות פתח, בעידודו של הפחח, בית-מלאכה משלו. הנער השתכר היטב והברכה שרתה במעשי ידיו, אולם תמיד בכה על שאינו יודע ללמוד.
כשהגיע לפרקו נשא לאישה בת יהודי כפרי פשוט, זַפָּת. ידיעותיה של האישה הצעירה היו פחותות אף משל בעלה, אך היא הייתה תמימה וכשרה.
פעם אחת תינה האיש את כאבו לפני תלמיד-חכם בן העיירה, ושאלו בבכי מה יוכל לעשות כדי שיזכה בתורה. תשובתו הייתה כי אם יחזיק בסתר ידי לומדים, ייחשב הדבר בעיני הקב"ה כאילו למד תורה בעצמו. מאז תמך הפחח בבני-תורה ביד נדיבה.
בעיירתם נהג נוהג נאה, שכאשר אורח בא לעיירה, היו בעלי-הבתים עורכים הגרלה והזוכה היה מקבל את האורח לביתו. פעם אחת, כאשר הגיע לעיירה תלמיד-חכם שהיה חולה ומלא פצעים בכל גופו, זכה בגורל מיודענו הפחח.
הוא לא חסך מאמץ כדי להקל את סבלו של אורחו. במו-ידיו טרח לנקותו ולמשוח את פצעיו, והעמיד חדר מיוחד לכבודו, ואף הפציר בו להישאר עוד בביתו. יום אחד, במהלך הטיפול בו, שאל את האורח לסיבת תחלואיו. ענה לו האורח, כי לאחר שהשיג בקיאות בש"ס שאף להיות בקי גם בראשונים ובאחרונים ובשאר מכמני התורה. על-כן התענה תעניות רבות, מתוך לימוד בהתמדה גדולה, ומרוב התעניות חלה.
הדבר הכניס מחשבה לראשו של הפחח: גם הוא ירבה בתעניות, ואולי על-ידי כך יזכה להיות בן-תורה. הוא צם ימים שלמים והִרבה לשבת ביער ולקרוא תהילים בבכיות.
פעם אחת, בישבו ביער, ניגש אליו הלך יהודי, ושאלו לסיבת בכיו. התרשם מאוד הפחח מארשת פניו של האיש, והשיב: "אני שואף בכל ליבי ללמוד תורה, אולם לא זכיתי להבין בה. על כך אני מצֵר ובוכה, אולי יזכני ה' להאיר את מוחי בתורה".
"יכול אני לתת לך את מבוקשך", אמר האיש, "אם תסכים לתנאיי".
פני הפחח נהרו והאיש המשיך ואמר: "את כל רכושך עליך למסור לי במתנה ולחתום על כך בשטר. תיאלץ לעזוב את ביתך ולהתלוות אליי לשלוש שנים. ואני מבטיחך שתהיה בן-תורה".
מיהר הפחח להביע את הסכמתו, אך ההלך שלחו להתייעץ קודם-כול עם אשתו ועם חמיו, ואמר כי בעוד שמונה ימים ישוב לשמוע את תשובתו.
האישה ניאותה מיד. "הלוא כל השנים אתה מצטער על שלא זכית להיות בן-תורה, ועתה ניתנה לך ההזדמנות", אמרה. "אני מוותרת על הכול ובלבד שתזכה לכך. אך אמור לאיש כי גם לי תנאי: קודם שנעביר לרשותו את כל רכושנו, יבוא להתארח אצלנו לסעודת ערב, ונזכה בעוד מצווה של הכנסת אורחים".
לעומתה, טען חמיו כי לא מתקבל על הדעת לעזוב אישה וילדים הצריכים לפרנסתו. בליבו של הפחח התעוררו לבטים. ושוב אשתו היא שעודדה אותו: "אם התעורר בך ספק, סימן שרצונך להיות בן-תורה לא היה כן ואמיתי. לוּ רצית בלב שלם, היית מחליט מיד להיענות לדרישותיו של היהודי ולזכות להיות בן-תורה".
דבריה הכריעו את הכף. בהגיע המועד מסר לאיש את הסכמתו. האיש נענה לבקשת האישה ובא להתארח בביתם. הוא מצא שולחן ערוך ועליו מפה חגיגית, כלים נאים ומאכלים משובחים, וגם נרות חג רבים. כששאל לסיבת החגיגה, לא ידע הפחח לענות, וביקש מאשתו להסביר זאת.
אמרה האישה: "יום חג לי משתי סיבות: האחת, מצוות הכנסת אורחים. אולם השנייה והעיקרית היא, שאם הקב"ה רוצה לקחת מהאדם את רכושו, הרבה דרכים למקום, ומקצתן כואבות מאוד. לנו עשה הקב"ה חסד בלקחו מעמנו את כל רכושנו, ותחתיו הוא נותן לנו את התורה. האין זה יום חג?".
העסקה סוכמה. הבית וכל אשר בו עבר לרשות האיש. בבוקר, לפני צאתם, אמר היהודי לאשת הפחח כי הוא מתיר לה להשתמש בבית ולזרוע בשדה, ובירך אותה ואת ילדיה.
ואכן, בשלוש השנים האלה התפרנסה האישה בכבוד מיבול השדה. כשנסתיימו השנים חזר בעלה. הם העתיקו את מגוריהם לעיר אחרת, ושם הוסיף האיש לעסוק בפחחות בהצלחה, אך עתה היה צדיק נסתר ובעל ידיעה נרחבת בתורה.
את הסיפור סיפר רבי שניאור-זלמן מלאדי, בעל התניא, והוסיף: "בעולם האמת ניתן לפחח מקום בהיכל בני-התורה, ולאשתו מקום בהיכל הנשים הצדקניות. ובכל פעם שמעלים אותו למדרגה נעלית יותר, מעלים גם את האישה ומכריזים כי כל לימודו בזכותה הוא".
וסיים: "היהודי ההלך היה הבעל-שם-טוב, קודם התגלותו".
 

”שבתון“ שבועות
שלישי בערב ה– 18.05.09 אחרי תפילת ערבית יתקיים אי‘ה שבתון שבועות
השבתון יתקיים בבנין הקהילה ה- J.B.C חוויה של שירים, אוכל אוטנטי ויין טוב.
הכניסה בתשלום סמלי: משפחה כולל ילדים מתחת לגיל 12 - 50$, ילדים מעל גיל 12- 10$, מבוגר - 25$, סטודנט 15$.
תיאום מראש חובה: לינדה – 63372189#105 , shabbathjbc@jwb.org.sg

מסיבת גלידה לשבועות
ביום רביעי ה - 19.05 בשעה 17:00 תתקיים מסיבת גלידה לילדים לרגל חג השבועות בבית הכנסת מגן - אבות רחובWATERLOO 24.בתוכנית: קריאת עשרת הדיברות. הצגות. הפעלות ומשחקים נושאי פרסים. גלידה לכל הילדים. לפרטים נוספים: מנדי - 94598152

”בסוד הפרשה“ סדנא בעברית
הקהילה היהודית מזמינה אתכם להשתתף בסדנא חדשה העוסקת בפרשת השבוע במבט כללי ובמבט שני... וכל זה בעברית! ניפגש בימי חמישי בשעה - 21:00 בבניין הקהילה היהודית ה - J.B.C קומה 5. הסדנא בהנחיית הרב נתנאל ריבני.

החטיבה הישראלית
ביה"ס של יום ראשון - החטיבה הישראלית, מרחיב את פעילותו גם  במהלך השבוע בשעות אחה"צ. לרשותכם שני מסלולי לימוד: האחד - הקניית הקריאה והשני - שיג ושיח - פעילות חווייתית לילדים לחיזוק השפה הדבורה והעשרת אוצר המילים. לפרטים נוספים ניתן לפנות למנהלת ביה"ס - רויטל שלו: 91457931

קעמפ קיץ גן ישראל 2010
מה אתם עושים בקיץ הזה? קעמפ ”גן ישראל“ מזמין אתכם לבוא וליהנות בקייטנה מיוחדת במינה - שלל הפעלות וטיולים, חוויות, כיף והמון חברים.
מה - 21 ביוני ועד ה - 9 ביולי, בין השעות 14:30 - 9:30, לגילאי 2-11 .
לפרטים נוספים והרשמה: אודליה ריבני - 7095 9232

דרושה:

מורה ישראלית נמרצת לבית הספר של יום ראשון ה“חטיבה הישראלית“ לשנה"ל הבאה. תנאים טובים למתאימה. לפרטים נוספים: רוויטל שלו - 91457931