NEWS Israeli in singapore ישראלי בסינגפור - 217
|
|
|
||||||
|
||||||
|
לשלם מחיר מחירון?
החיוך השבועי
הורים
תנו להם פחות, תהיו עמם יותר "הבן שלי אף פעם לא מרוצה. אנחנו נותנים לו כל מה שרק אפשר. הוא מרוצה ליומיים ואז הוא רוצה משהו אחר", אמרה לי אם אחת. "אני אומרת לבני, 'כשהייתי בגילך לא היה לי אפילו חצי ממה שיש לך היום ועם זאת הייתי הרבה יותר מרוצה ומאושרת'".
כששמעתי זאת הרהרתי בקול רם שאולי אנו כל כך עסוקים בלתת לילדינו את כל מה שאנו עצמנו לא קיבלנו, שאנו שוכחים גם לתת להם את מה שכן קיבלנו.
יש ילדים כיום שמקבלים שפע של דברים טובים מהוריהם: רולר-בליידס, סקוטרים, מחשבים, טלפונים ניידים, פליי-סטיישן, אייפדים וכן הלאה. בספרו "יותר מדי מדבר טוב" מסתפק דן קינדלון האם אם ניתן לילדינו את כל מה שהם רוצים הם אכן יהיו מבוגרים מרוצים ומאושרים בעלי הערכה עצמית חיובית. "מצד אחד, ההורה האמריקני הממוצע נותן המון דברים טובים, אך מצד שני הוא בקושי מבלה זמן עם ילדיו". איש חכם אחד אמר פעם, "אילו היינו מוציאים על ילדינו את חצי מהכסף שאנו מוציאים כיום, ומכפילים את כמות הזמן שאנו מבלים אתם, מצבם היה הרבה יותר טוב". לתת לילד כל מה שהוא רוצה בתגובה לאיתות הקטן ביותר שלו שהוא רוצה זאת, לא מכין אותו להתמודד עם אתגרי החיים בבגרותו. הטבע בחיים האמיתיים הוא שרק באמצעות השקעת עבודה קשה בעונות החריש והשתילה נוכל לקבל יבול שופע. ואפילו אז, מחסור בגשמים או נסיבות בלתי צפויות אחרות עשויות להביא לאכזבה אפילו אחרי כל העבודה הקשה שהשקענו. יש הורים האוהבים את ילדיהם כל כך שכאשר הם נקראים לבית-הספר בגלל עונש שהילד קיבל על התנהגות קלוקלת הם מנסים לשכנע את בית-הספר להקל בחומרת העונש. הם חושבים שהם עושים לילד טובה בכך שהם יוצרים קיצור דרך שהודות לו הילד לא יצטרך לקחת אחריות על תוצאות התנהגותו ומעשיו. מחקרו של ד"ר קינדלון מראה שיותר ממחצית הנערים והנערות הגדלים במשפחות עשירות באמריקה בהן ההורים ניסו לעשות הכל בשבילם, אינם מאושרים. רבע מהם אומרים שהם שקלו ברצינות להתאבד. ד"ר קינדלון מאמין, שאמנם הורים רוצים רק את המיטב עבור ילדיהם, אך הם עשויים בהחלט לקבל את התוצאה ההפוכה ממה שקיוו. לתת לילד יותר מדי צעצועים, יותר מדי כסף ושפע של מותרות אחרות לא יפצה אותו על הזמן והעניין המועטים מדי שמעניק ההורה העובד העסוק הממוצע לילדיו. הדברים החשובים ביותר שהורה יכול לתת לילדיו הם זמן, תשומת-לב, אהבה וגבולות. נתינת זמן פירושה שאנו מגלים עניין אמיתי במה שמתרחש בחיי הילד. הילד צריך לראות ולהרגיש שאנו עושים מאמץ להתקרב לעולמו. אפילו שעה אחת בשבוע עשויה לחולל שינוי דרמטי במערכת היחסים עם הילד. מחקרים מראים שלילדים אשר גדלים עם גבולות ברורים מאוד, ושהוריהם מקדישים להם זמן, תשומת-לב ואהבה, יש סיכוי נמוך שיסבלו מבעיות כמו הפרעות אכילה או חשיפה לסמים. |
||||||
|
||||||
|
ניגון אחרון בדרך העולה לאפטה נסעה עגלה רתומה לשני סוסים אבירים, ובה רבי משה-לייב מססוב. הוא ובני משפחתו, ועמם כל מיטלטליהם, עשו את דרכם אל העיר אפטה.
דרכו של רבי משה-לייב הייתה לנצל כל הזדמנות שנקרתה לו לקיום מצווה. אף הפעם דאג להעמיס על העגלה מזון בשפע, אולי תזדמן מצווה בדרכם.
במהלך הנסיעה התקרבה עגלתו אל עגלה אחרת, רתומה לסוס כושל, שהתנהלה בעצלתיים. רבי משה-לייב רץ להקדים שלום לנוסעי העגלה. "שלום עליכם יהודים יקרים", קרא אליהם בפנים מאירות, "לאן פניכם?".
בפנים מכורכמות ענו יושבי העגלה כי נוסעים הם לחתונת בנם בעיר אפטה. רבי משה-לייב לא נזקק לשאול מדוע אין השמחה שורה על פניהם. בגדיהם העלובים והמרופטים של בני המשפחה, ובכלל זה החתן, אמרו הכול.
רבי משה-לייב לא התמהמה. "הלוא החתן דומה למלך, והוריו הם שושביני המלך", קרא בקול שמח. "ראוי אפוא שאתם תיסעו בעגלה הרתומה לשני סוסים, ואילו אנו ניסע בעגלתכם".
טרם הספיקו לעכל את דבריו וכבר מיהרו רבי משה-לייב ובני משפחתו להעביר את חפציהם לעגלת המחותנים, שלא היה בה דבר מלבד שני תופים עלובים. הצדיק גם הוציא ממזוודותיו בגדים נאים והלביש את החתן והוריו, ואלה נהפכו באחת למחותנים מכובדים.
בעוד הנסיעה נמשכת פצחו רבי משה-לייב ובניו בשירה במלוא גרונם לכבוד החתן. הם הִכו בשני התופים שנותרו בעגלה, וכל הדרך שרו ללא לֵאות. אט-אט הפשירו פני המחותנים והשמחה נראתה על פניהם.
בבואם לעיר אפטה ירדו רבי משה-לייב ובניו מן העגלה והחלו לרקוד אל מול החתן. שמחתו של רבי משה-לייב הדביקה עוברים ושבים, וכעבור זמן קצר נוצרו סביבו מעגלים-מעגלים, כולם רוקדים לכבודו של החתן, עד בית אבי הכלה, ישראל-יצחק השמש.
ביתו של השמש היה אף הוא עלוב וקטן, ולא הוכן מראש לקבלת אורחים רבים. המשפחה התכוננה לערוך חתונה צנועה וקטנה. עתה, בבואם של רבי משה-לייב וכל המשמחים, התמלא הבית עד אפס מקום, ורבים הצטופפו סביב החלונות והביטו בשמחה המופלאה.
אשתו של רבי משה-לייב נכנסה עם הכלה לחדר צדדי, הלבישה אותה בגדים נאים שהיו עמה, ואף קישטה אותה בתכשיטיה-שלה.
לאחר החופה הוציא רבי משה-לייב את כל המזון שהיה בעגלתו, וכל הנוכחים הסבו לסעודת-מצווה כיד המלך. השמחה התעצמה והלכה מרגע לרגע. הקהל לא פסק לרגע מלרקוד ולשיר, ורבי משה-לייב מנצח על השמחה, מפזז ומכרכר סביב החתן ופניו בוערות באש-קודש.
ה'כליזמרים' של אפטה נודעו לשם-דבר בכל הסביבה, ורק בעלי האמצעים יכלו להזמינם לשמחותיהם. בלילה הזה היו בטלים ממלאכתם, אולם כאשר שמעו על השמחה הגדולה בבית ישראל-יצחק השמש, מיהרו להשתתף בה. עם בואם גאתה השמחה, והם ניגנו את מיטב ניגוניהם.
בעיצומו של ניגון אחד ומיוחד השתלהבו פניו של רבי משה-לייב והוא בער כלפיד אש. הכול הביטו בו בעיניים משתאות, והנגנים ניגנו את הניגון בדבקות עד שכלה כוחם. או-אז התעורר רבי משה-לייב משרעפיו, ואמר לנגנים: "אני מתפלל להקב"ה שאזכה כי תנגנו ניגון זה אחר מיטתי בבוא יומי...".
שמחת החתונה נמשכה עד אור הבוקר, ורבי משה-לייב השמיע דברי ברכה, שזורים בפסוקים ופתגמים, וגם חידודים כדרך ה'בדחנים'. הכול סברו כי האיש המופלא הוא קרוב משפחתו של החתן, שבא עמו לחתונה. הכול הביטו בו בהשתאות. דמותו כמראה איש אלוקים, פיו שופע דברי תורה כאחד הגאונים, אך התנהגותו בפשטות רבה, כאחד האדם.
זו הייתה ההיכרות הראשונה של תושבי אפטה עם רבי משה-לייב מססוב, שקבע את משכנו בעיר אפטה.
שנים עברו. רבי משה-לייב עבר לעיר ססוב שבגליציה ומשם הפיץ את אורו. כאשר באה עת פטירתו, בדיוק הייתה אמורה להתקיים חתונת בת אחד מנכבדי העיר. רבי משה-לייב ביקש לקרוא למחותנים, וגזר עליהם שלא ימעיטו משמחתם כמלוא נימה. "אשמח אם גם תשמחו אותי בשמחתם", הוסיף.
דבריו נשמעו סתומים אך לא נותר זמן לעסוק בהם, כי כעבור שעה קלה השיב רבי משה-לייב את נשמתו ליוצרה. אבל כבד ירד על תושבי העיר, שיצאו ללוותו בדרכו האחרונה.
בעוד הקהל עושה את דרכו לעבר בית-העלמין והדמעות זולגות כמים, נשמע קול שקשוק מרכבותיהם של ה'כליזמרים' מאפטה, שבאו לחתונה.
"מי הנפטר?", שאלו הנגנים.
"רבי משה-לייב מססוב", הייתה התשובה. באותו רגע הבריק בזיכרונם סיפור חתונת בתו של ישראל-יצחק השמש. הם נזכרו פתאום בבקשתו המיוחדת של רבי משה-לייב בעניין אותו ניגון, שלא נזדמן להם לנגנו מאז...
בטרם נסתם הגולל הושיבו בית-דין לדון אם אפשר לקיים את בקשת הנפטר. ההכרעה נפלה כי יש לקיים את הבקשה, ובפרט לנוכח דבריו הסתומים אל בני משפחת העשיר שישמחוהו בשמחתם.
מעמד כזה לא נראה מעולם. בית-העלמין מלא עם רב, כאוב ובוכה, וסביב הקבר הפתוח עומדים ה'כליזמרים', וכלי-הנגינה בידם, ובהשתפכות הנפש מנגנים את הניגון המיוחד...
|
||||||
|
חדש! תוכנית לבנות נוער
בסוד הפרשה
לקבלת עדכונים על מוצרים כשרים: מצאו אותנו בפייסבוק - Kosher food in Singapore |
||||||
|
||||||
| אין המערכת אחראית על פרסומים פרטיים | ||||||
